<h1>הרוקח סימן ש"ס</h1>
<h2>דף מט.</h2>
אבי הבן מברך בא"י אלהינו מלך העולם אקב"ו על פדיון הבן ושהחיינו וקיימנו כדמסיק בשילהי פ' ערבי פסחים (דף קכ"א). מי שיש לו בן בכור לאמו שפוטר רחם כשיהיה הבן בן ל' יום חייב לפדותו בה' סלעים. ותנן בפ' יש בכור לנחלה (דף מ"ט) מת הבן בתוך ל' יום אע"פ שנתן יחזיר, מת לאחר ל' יום חייב לפדותו. אם הוא ישראל שנשא ישראלית, אבל בת כהן שנשאת או בת לוי פטור דתנן כהנים ולוים פטורין ואמר רב אדא בר אהבה לויה שילדה בנה פטור מה' סלעים. וביום ל' מצוה לפדותו דכתיב מבן חודש תפדה. בפ"א דבבא קמא (דף י"א) בכור שנטרף אין פודין אותו ביום ל' ופדיית יום ל' מעת לעת שלא יקדים כדאמר לענין ערכין בנדה בפ' יוצא דופן (דף מ"ז) מעת לעת. והפודה בנו בתוך ל' קיימא לן אין בנו פדוי. בפ' יש בכור. ובענין בכור לאשה דבפטר רחם תלא רחמנא ויום ל' קיימא לן כלפניו ופטור. ה' סלעים הם ה' אוקייאות הם ק' פשיטים מפשיט' ליטרא י"ב אוקייאות זקוק. ובספרי אין פודין כי אם במטלטלין ולא בקרקעות ולא בעבדים ולא בשטרות. ואין לפחות מה' סלעים מדאורייתא בפ' א' דקדושין (דף ח') דרב כהנא שקיל סודרא מבי פדיון הבן, ומסיק רב אשי דווקא רב כהנא דגברא רבה הוא ומיבעי ליה סודרא אבל כולי עלמא לא. רבינו יב"ק ממגנצא ורבי יב"ק משפירא ורבי' רא"ם אם נותנין לכהן טבעת או בגד או כתנת ואינו שוה ה' סלעים אע"פ שמקבלו הכהן בה' סלעים אין בנו פדוי מדאמר רב אשי דווקא רב כהנא כדמוכח אמימ' בר רב אשי דזבין סודרא בתריסר דמתקבל לחכם. אבל מעות או תכשיט אחר לא. הורה רבי' מאיר אחיו של רבי' יב"ק אדם נתן לכהן תכשיט פחות מה' סלעים לפדיון בנו וכשידע שאין בנו פדוי תבע לכהן תחזיר לי תכשיט שלי השיב הכהן לפני ב"ד זכיתי במה שבידי תוסיף לי שיהא ה' סלעים משלם, והורה שיוסיף לו כדמשמע בפ' יש בכור (דף נ"א). נתנו לי' כהנים בבת אחת יצא בזה אחר זה יצא נטלו והחזירו לא יצא וכך היה מנהגו של רבי טרפון, ורבי חנינא הוה רגיל דהוה שקיל פדיון הבן ומהדר חזיה לההוא גברא דהוה קאזיל ואתי א"ל לא גמרת ויהבת מידי אין בנך פדוי. אבל מתנה להחזיר לאחר שיהנה הכהן מהן בנו פדוי כדמשמע בפ"ק דקדושין.
<h2>דף נא:</h2>
אבי הבן מברך בא"י אלהינו מלך העולם אקב"ו על פדיון הבן ושהחיינו וקיימנו כדמסיק בשילהי פ' ערבי פסחים (דף קכ"א). מי שיש לו בן בכור לאמו שפוטר רחם כשיהיה הבן בן ל' יום חייב לפדותו בה' סלעים. ותנן בפ' יש בכור לנחלה (דף מ"ט) מת הבן בתוך ל' יום אע"פ שנתן יחזיר, מת לאחר ל' יום חייב לפדותו. אם הוא ישראל שנשא ישראלית, אבל בת כהן שנשאת או בת לוי פטור דתנן כהנים ולוים פטורין ואמר רב אדא בר אהבה לויה שילדה בנה פטור מה' סלעים. וביום ל' מצוה לפדותו דכתיב מבן חודש תפדה. בפ"א דבבא קמא (דף י"א) בכור שנטרף אין פודין אותו ביום ל' ופדיית יום ל' מעת לעת שלא יקדים כדאמר לענין ערכין בנדה בפ' יוצא דופן (דף מ"ז) מעת לעת. והפודה בנו בתוך ל' קיימא לן אין בנו פדוי. בפ' יש בכור. ובענין בכור לאשה דבפטר רחם תלא רחמנא ויום ל' קיימא לן כלפניו ופטור. ה' סלעים הם ה' אוקייאות הם ק' פשיטים מפשיט' ליטרא י"ב אוקייאות זקוק. ובספרי אין פודין כי אם במטלטלין ולא בקרקעות ולא בעבדים ולא בשטרות. ואין לפחות מה' סלעים מדאורייתא בפ' א' דקדושין (דף ח') דרב כהנא שקיל סודרא מבי פדיון הבן, ומסיק רב אשי דווקא רב כהנא דגברא רבה הוא ומיבעי ליה סודרא אבל כולי עלמא לא. רבינו יב"ק ממגנצא ורבי יב"ק משפירא ורבי' רא"ם אם נותנין לכהן טבעת או בגד או כתנת ואינו שוה ה' סלעים אע"פ שמקבלו הכהן בה' סלעים אין בנו פדוי מדאמר רב אשי דווקא רב כהנא כדמוכח אמימ' בר רב אשי דזבין סודרא בתריסר דמתקבל לחכם. אבל מעות או תכשיט אחר לא. הורה רבי' מאיר אחיו של רבי' יב"ק אדם נתן לכהן תכשיט פחות מה' סלעים לפדיון בנו וכשידע שאין בנו פדוי תבע לכהן תחזיר לי תכשיט שלי השיב הכהן לפני ב"ד זכיתי במה שבידי תוסיף לי שיהא ה' סלעים משלם, והורה שיוסיף לו כדמשמע בפ' יש בכור (דף נ"א). נתנו לי' כהנים בבת אחת יצא בזה אחר זה יצא נטלו והחזירו לא יצא וכך היה מנהגו של רבי טרפון, ורבי חנינא הוה רגיל דהוה שקיל פדיון הבן ומהדר חזיה לההוא גברא דהוה קאזיל ואתי א"ל לא גמרת ויהבת מידי אין בנך פדוי. אבל מתנה להחזיר לאחר שיהנה הכהן מהן בנו פדוי כדמשמע בפ"ק דקדושין.
